עצמאות עסקית - משה, אהרון והאשה החסרה
הדרך לעצמאות העם העברי היתה רצופה תסכול ועיכובים. משה – מי שיוציא את העם ממצרים ויוביל אותו לעצמאות על אדמת ארץ כנען – מתייצב מול פרעה בגיל 80 ודורש את שחרור העבדים לאלתר. אך משה כבר בילה במצרים כנער. מדוע, אם כך, לא התרחש כל סיפור היציאה מוקדם יותר? מה חסר היה בדמותו של המנהיג, או שנא נאמר בארגז הכלים שלו?
האירוע הפותח את חייו הבוגרים של משה הוא היציאה מארמון פרעה, שם גדל, אל מתחם העבריים העובדים בפרך. אולם המנהיג שמבקש לרדת אל העם נתקל בהתנגדות בלתי צפויה - כבר ברגע הראשון הוא מתערב לטובת אחד העבדים, מעניש שוטר שהכה פועלים, ובכך, למרבה ההפתעה, מקים עליו התנגדות עזה, דווקא מצד העם.
לא מנהל אחד ולא שניים, ניסו להטמיע מערך שינויים בארגון, לכאורה לטובת העובדים, והופתעו לגלות שההתנגדות מגיעה דווקא מהצד שעמו ביקשו להיטיב.
אם בוס "יודע כל", ינסה להנחית שינוי מלמעלה מבלי ללמוד קודם את רצפת הייצור ולשמוע מעובדיו מה הצורך האמיתי שלהם – סופו שייתקל בהתנגדות פנים-ארגונית - קיר בלתי ניתן לחדירה. משה, נסיך מצרים, מגיע עם השכלה רחבה וידע "מלוכני-ניהולי", אך נטול ניסיון, הקשבה, אולי יכולת התבוננות. וכך, ההתנסות הקצרה בשטח מסתיימת בבריחה מהירה אל המדבר.
עשרות שנים יבלה משה הצעיר בארצם של בני מדיין הנוודים. שם ימצא את אהובת לבו, ציפורה, כוהנת שבטי המדבר, ואת אביה, הכהן הגדול יתרו. השנים הבאות יעברו עליהם בלימוד וחניכה משותפת: רעיית הצאן תביא עמה איכויות של ראיית צורכי הפרט אל מול טובת העדר/הארגון.
ההקשבה אל הרוח הגדולה של המדבר תביא עמה שקט פנימי גם נוכח סערות גדולות, ועבודה יומיומית מול קהל הבא לבקש צדק ועצה טובה – יניחו את התשתית להנהגת העם העתידי.
עם הופעתו של הסנה הבוער, יוצאים משה וציפורה לדרך. הם יוצאים אל המשימה כזוג מנהיגים בעלי תכונות משלימות, מאזנות. לא עולה על דעתו של איש מהם, כי המטרה המבוקשת יכולה להיות מושגת על ידי מנהיג אחד בלבד.
בדרך מתרחש אירוע רב השפעה, שרב בו הנסתר על הגלוי, ובסופו מתגלה כי ציפורה לא ממשיכה אל גדות הנילוס. היא חוזרת לביתה, ותצטרף אל משה והעם שעמו רק בשלב מאוחר יותר. ביעד הסופי מתייצב משה לבדו, מלווה באחיו אהרון.
האם זו החלטה שלה, של משה, אולי החלטה משותפת? קשה לומר. אך אי אפשר שלא להבחין בתוצאות: עשר מכות שמותירות מאחוריהם ארץ חרוכה, שכולה ומתאבלת. גם ואש ותמרון עשן. ועל כל אלה – 40 שנות מדבר רצופות תלונות של העם על משה, ושל משה באוזני אלוהיו.
משה וציפורה יצאו לדרך עם ארגז כלים מלא - שני מנהלים מנוסים המשלבים כוחות ואיכויות כבר עשרות שנים. כעת, אל איכויות המנהיג שמשה מביא עמו, מצטרף סט התכונות של אהרון. אך אותן תכונות שהיו תרומתה של ציפורה – כוהנת המדבר ומנהיגת השבטים – נעדרות מרגע זה ואילך. דרכו של העם לעצמאות תעבור דרך 40 שנות מדבר קשות ורצופות תלונות. האם היעדר אותן תכונות נשיות, הוא שתורם לכך?
למנהלים רבים – ואולי לכולנו, כבני אדם – נטייה להקיף עצמנו בשותפים בעלי סט תכונות זהה לשלנו, וכך להדהד עשרות מונים את החוזקות שממילא קיימות במערכת. אך מה היה קורה אילו אותו בוס עצמו, היה בוחר לאייש את הצוות במנהלים בעלי תכונות משלימות לשלו? קולגות שיאזנו, יפתחו, וירחיבו את מנעד התכונות בצמרת?
לעולם לא נדע מה היה קורה אילו הצטרפה ציפורה למשה ,וביחד היו מכריזים "שלח את עמי!" שנים רבות חלפו מאז, ואת הנעשה אין להשיב. אך את ה"ציפורה" שבכל אחד מאתנו – את האיכות הנקבית, האחרת – יש לנו הזדמנות לצרף אל שולחן ההנהלה. העסק אפילו ירוויח.
* המאמר התפרסם לראשונה בטור שכתבתי עם רוית אורן למוסף דה-מארקר, בערב יום העצמאות 2021.